הגעתם לאתר שהוא ספר אגדות
הכנסו לתוך תפריט הסיפורים ובחרו לכם סיפור אגדה להנאתכם
?איך נולדו האגדות
סיפורי האגדה נולדו בראשי באופן לגמרי לא מתוכנן. זה התחיל ממשימה בסדנא ליצירתיות שהייתה לספר סיפור באופן לגמרי חופשי ממשפט פתיחה שניתן לי, ולכל אחד מן המשתתפים בסדנא בתורו. אחרי זה אי אפשר היה לעצור. 'משפטי פתיחה' סתמיים התחילו להופיע בראשי משום מקום, סתם כך, באמצע העשייה של החיים, בכל מיני שעות של היום. לא תמיד יכולתי להמשיך לחשוב עליהם או להתעסק איתם. לעיתים היה המשפט הולך לאיבוד ונשכח. לעיתים היה ממשיך להדהד וממשיך לספר את עצמו וממנו כבר המשיך הסיפור כמו בפני עצמו, כאילו יש לו כוח משלו שמושך אותו החוצה מן הדמיון. לא כמו משהו שאני המצאתי אלא יותר כמו משהו שהיה שם ורק יצא החוצה.
זו הייתה תקופה של כשנה שבה הסיפורים הללו היו חלק מחיי. לא כולם הבשילו להיות שלמים וראויים לפרסום. הם התפתחו תוך כדי חיי היומיום שלי, ולכל סיפור לקח מספר ימים להתפתח. לא כתבתי אותם מיד אלא אחרי רק אחרי שהיו שלמים ורק אחרי שסיפרתי אותם לאחרים.
המאפיין של הסיפורים שהם נוגעים בגבול שבין המציאות לדמיון, בין הנראה לבלתי נראה, בין ההגיוני ללא-הגיוני, יוצאים וחוזרים מתוך הגבולות, מחברים בין עולמות, מייצגים את הפרספקטיבה המוגבלת שלנו, בני האדם בתפיסת המציאות.
כמו שקרה לאיש אחד, שיום אחד הוא התיישב בתוך סיר גדול. אחרי כמה זמן שחי בתוך הסיר, הוא סידר לעצמו את המקום שיהיה לו נוח. תלה תמונות, שם שטיח, בקיצור, סידר לעצמו מקום חם ונעים מוגן ובטוח. אחר כך גם הזמין חברים, מצא תעסוקה וכבר שכח שהוא גר בתוך סיר.
אחרי שנים רבות, רצו הילדים שנולדו לו, לצאת מתוך הסיר ולראות ולחקור מה יש שם בחוץ. כולם נורא נבהלו. ההורים והחברים הזהירו אותם שמסוכן שם בחוץ, שאסור לטפס ולצאת מחוץ לחומות, שאין חיים מחוץ לסיר. מיד הוציאו חוק שאסור לצאת מגבולות הסיר ואף בנו גדרות תיל מסביב.
ילד אחד סקרן, שחלום חייו היה לצאת מחוץ לחומות, החליט לנסות. זה לא היה פשוט. הוא הצליח לגייס מספר חברים שותפי סוד, וביחד חצו את הגדרות והצליחו לטפס על קירות הסיר החלקים. בכוחות משותפים משכו זה את זה למעלה עד הקצה, ונפלו ישר לתוך המטבח...
מסופר על מולה נאסר א-דין שבא אל חברו המלומד מודאג מאוד, עצוב ונבוך ואמר:
"אני בצרה צרורה. יש לי בעיה. אני לא אדם מאמין. אני ראציונלי"
"מה הבעיה?" שאל אותו המלומד
"הבוקר ראיתי עכבר יושב על הקוראן הקדוש" אמר מולה נאסר א-דין. "לכן אני מוטרד. אם הקוראן לא יכול להגן על עצמו מעכבר רגיל, איך הוא יכול להגן עלי?"
כל האמון שלי בקוראן נפגע, הזדעזע, מה אעשה?"
אמר לו חברו: "זהו נשמע הגיוני. עכשיו תתחיל להאמין בעכבר, כי ראית במו עיניך שהעכבר חזק מהקוראן הקדוש"
כך, לא כל מה שהגיוני לאחד הוא גם הגיוני לאחר. התפיסה האנושית מאוד מוגבלת שכן העולם מורכב מכל כך הרבה רבדים חלקם גלויים וחלקם נסתרים ואנחנו בני אנוש בסך הכל חיים בתוך סיר.
אני מקווה שתהנו מהקריאה כמו שנהניתי אני לגלות את הסיפורים הללו.
מזמינה אתכם לתפריט העליון - לסיפורים.
זו הייתה תקופה של כשנה שבה הסיפורים הללו היו חלק מחיי. לא כולם הבשילו להיות שלמים וראויים לפרסום. הם התפתחו תוך כדי חיי היומיום שלי, ולכל סיפור לקח מספר ימים להתפתח. לא כתבתי אותם מיד אלא אחרי רק אחרי שהיו שלמים ורק אחרי שסיפרתי אותם לאחרים.
המאפיין של הסיפורים שהם נוגעים בגבול שבין המציאות לדמיון, בין הנראה לבלתי נראה, בין ההגיוני ללא-הגיוני, יוצאים וחוזרים מתוך הגבולות, מחברים בין עולמות, מייצגים את הפרספקטיבה המוגבלת שלנו, בני האדם בתפיסת המציאות.
כמו שקרה לאיש אחד, שיום אחד הוא התיישב בתוך סיר גדול. אחרי כמה זמן שחי בתוך הסיר, הוא סידר לעצמו את המקום שיהיה לו נוח. תלה תמונות, שם שטיח, בקיצור, סידר לעצמו מקום חם ונעים מוגן ובטוח. אחר כך גם הזמין חברים, מצא תעסוקה וכבר שכח שהוא גר בתוך סיר.
אחרי שנים רבות, רצו הילדים שנולדו לו, לצאת מתוך הסיר ולראות ולחקור מה יש שם בחוץ. כולם נורא נבהלו. ההורים והחברים הזהירו אותם שמסוכן שם בחוץ, שאסור לטפס ולצאת מחוץ לחומות, שאין חיים מחוץ לסיר. מיד הוציאו חוק שאסור לצאת מגבולות הסיר ואף בנו גדרות תיל מסביב.
ילד אחד סקרן, שחלום חייו היה לצאת מחוץ לחומות, החליט לנסות. זה לא היה פשוט. הוא הצליח לגייס מספר חברים שותפי סוד, וביחד חצו את הגדרות והצליחו לטפס על קירות הסיר החלקים. בכוחות משותפים משכו זה את זה למעלה עד הקצה, ונפלו ישר לתוך המטבח...
מסופר על מולה נאסר א-דין שבא אל חברו המלומד מודאג מאוד, עצוב ונבוך ואמר:
"אני בצרה צרורה. יש לי בעיה. אני לא אדם מאמין. אני ראציונלי"
"מה הבעיה?" שאל אותו המלומד
"הבוקר ראיתי עכבר יושב על הקוראן הקדוש" אמר מולה נאסר א-דין. "לכן אני מוטרד. אם הקוראן לא יכול להגן על עצמו מעכבר רגיל, איך הוא יכול להגן עלי?"
כל האמון שלי בקוראן נפגע, הזדעזע, מה אעשה?"
אמר לו חברו: "זהו נשמע הגיוני. עכשיו תתחיל להאמין בעכבר, כי ראית במו עיניך שהעכבר חזק מהקוראן הקדוש"
כך, לא כל מה שהגיוני לאחד הוא גם הגיוני לאחר. התפיסה האנושית מאוד מוגבלת שכן העולם מורכב מכל כך הרבה רבדים חלקם גלויים וחלקם נסתרים ואנחנו בני אנוש בסך הכל חיים בתוך סיר.
אני מקווה שתהנו מהקריאה כמו שנהניתי אני לגלות את הסיפורים הללו.
מזמינה אתכם לתפריט העליון - לסיפורים.
צילום: מאיה גצלר - כל הצילומים ללא עיבוד פוטושופ
