האיש שרצה להיות מלך
בארץ רחוקה, היה אדם שרצה להיות מלך.
אמרו לו: אדם לא בוחר להיות מלך, מלך נולד להיות מלך.
אמר להם: שטויות! כך היה נהוג בעבר. עכשיו אני יכול להיות מלך אם העם ירצה.
ניסה לשכנע את העם שכדאי להם להמליך אותו על פני המלך הקיים.
אמרו לו: איך נדע איזה מלך תהיה? את המלך הזה אנחנו מכירים וגם את אביו וסבו. אנו מכירים את כל משפחת המלוכה, יודעים מה המלך עשה, יודעים את החוקים שלו. מי אתה בכלל שתבוא ותגרום לנו לשנות את חוקי החיים שלנו כאן במדינה?
אמר להם: אם, תשברו את החוקים ותתנו לי את האפשרות להיות מלך. תוכלו, גם אתם, כל אחד מכם, לעשות בחייכם כל מה שאתם רוצים.
לא, כיצד זה ייתכן? הרי המלך קובע את החוקים. אם אתה תהיה מלך, גם אתה תחליט מהם החוקים שישלטו בחיינו.
נכון, אמר להם. אבל אחרי שתבחרו בי למלך, כבר תמיד תוכלו להחליף מלך. וחוץ מזה, לא עלי אני מדבר, אלא עליכם ועל חייכם. אם תעיזו "לשבור את הכלים" שום דבר כבר לא יעצור אתכם עוד. תהיו חופשים לבחור את חייכם ולנהל אותם.
רעיון נחמד אבל לא מעשי, אמרו לו. וחוץ מזה, אין לך ניסיון במנהיגות. אתה לא מכיר את דרכי השלטון, ואתה צעיר מידי, גם לא קיבלת חינוך של מלך.
הם המשיכו להעלות עוד ועוד סיבות מפני מה אינם רוצים להחליף מלך.
הלך הבחור בכיכרות ובבתי תפילה ובכל מקום שבו נהגו להתאסף אנשים, נהג לעלות על כיסא ולנאום ולשכנע שכדאי לעם להחליף את המלך ולבחור בו. לרוב היו האנשים מתייחסים אליו בביטול, נדים לאיש המוזר הזה שפתאום רצה לשנות סדרי עולם והיו הולכים לדרכם.
גם המלך שמע על המתרחש. הוא צחק על כל העניין והתייחס אליו בביטול. משוגע זה חושב שיוכל להיות מלך, אמר לכולם, אבל אני המלך, ובני אחרי יהיה מלך, וכך זה היה מדורי דורות וכך ימשיך להיות.
הכול נשאר כשהיה. האיש שרצה להיות מלך נעלם לו לאלמוניותו. מי יודע, אולי הלך לארץ אחרת.
והחיים נמשכו במסלולם הרגיל, לכאורה, אלא שמתחת לפני השטח התחילו דברי הבחור הצעיר לחלחל ולהיכנס לתודעה של האנשים. פתאום התחילו לשים לב לחיי הפאר של בית המלוכה, פתאום נעשו מודעים לכך שהמלך מחוקק חוקים שהם בראש ובראשונה לטובתו, פתאום ראו שאופן חלוקת המשאבים אינה שוויונית ואינה צודקת, כובד המיסים, בזבזנות וכל מיני דברים.
ומשנעשו מודעים לא יכלו לחזור להיות פתיים.
אנשים התחילו להעז לדבר על כך והזכירו את הצעיר שרצה לחולל שינוי. לבסוף קם איש ושכנע את החברים שלו להצטרף אליו. הם הקימו יחד תנועה להחלפת השלטון, נתנו לה שם, קבעו לה סמל והחלו להפיץ את הרעיון. הרעיון עבר מפה לאוזן, ואנשים התגייסו בכל רחבי הארץ. ומכיוון שכבר התעוררה ההתנגדות למלך לא היה אפשר לעצור את הגלגל.
העם רצה להחליף מלך ולשנות את כל שיטת השלטון. לא היה מנוס אלא לקחת אחריות על חייהם ולעשות מעשה. הפגנות רחוב, מחאות, עצרות המוניות, שירי מחאה, כרוזים. כל דבר שהיה אפשר לעשות עשו. המלך ניסה להילחם. הוא לא ויתר. זה לא היה קל, אבל המרד היה כל כך גדול עד שהגיע לדרגות הגבוהות ביותר של המלוכה, כאילו הבינו כולם שאי אפשר עוד להמשיך כך, שיש לשנות את השיטה ושהדבר לא יקרה אם לא יתאחדו ויעשו מעשה. בסופו של דבר עשו הפיכה והמלך ומשפחתו נאלצו לברוח למדינה אחרת.
האזרחים ניסו לחפש את הצעיר שרצה להיות מלך. הם רצו לחלוק לו כבוד ולתגמל אותו, אך לא מצאו אותו. הצעיר נעלם, אבל הזירעון שזרע נשאר לנצח.
עתה, לאחר שלקחו אחריות ושינוי את חייהם, לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו קודם
.
ã כל הזכויות שמורות
אמרו לו: אדם לא בוחר להיות מלך, מלך נולד להיות מלך.
אמר להם: שטויות! כך היה נהוג בעבר. עכשיו אני יכול להיות מלך אם העם ירצה.
ניסה לשכנע את העם שכדאי להם להמליך אותו על פני המלך הקיים.
אמרו לו: איך נדע איזה מלך תהיה? את המלך הזה אנחנו מכירים וגם את אביו וסבו. אנו מכירים את כל משפחת המלוכה, יודעים מה המלך עשה, יודעים את החוקים שלו. מי אתה בכלל שתבוא ותגרום לנו לשנות את חוקי החיים שלנו כאן במדינה?
אמר להם: אם, תשברו את החוקים ותתנו לי את האפשרות להיות מלך. תוכלו, גם אתם, כל אחד מכם, לעשות בחייכם כל מה שאתם רוצים.
לא, כיצד זה ייתכן? הרי המלך קובע את החוקים. אם אתה תהיה מלך, גם אתה תחליט מהם החוקים שישלטו בחיינו.
נכון, אמר להם. אבל אחרי שתבחרו בי למלך, כבר תמיד תוכלו להחליף מלך. וחוץ מזה, לא עלי אני מדבר, אלא עליכם ועל חייכם. אם תעיזו "לשבור את הכלים" שום דבר כבר לא יעצור אתכם עוד. תהיו חופשים לבחור את חייכם ולנהל אותם.
רעיון נחמד אבל לא מעשי, אמרו לו. וחוץ מזה, אין לך ניסיון במנהיגות. אתה לא מכיר את דרכי השלטון, ואתה צעיר מידי, גם לא קיבלת חינוך של מלך.
הם המשיכו להעלות עוד ועוד סיבות מפני מה אינם רוצים להחליף מלך.
הלך הבחור בכיכרות ובבתי תפילה ובכל מקום שבו נהגו להתאסף אנשים, נהג לעלות על כיסא ולנאום ולשכנע שכדאי לעם להחליף את המלך ולבחור בו. לרוב היו האנשים מתייחסים אליו בביטול, נדים לאיש המוזר הזה שפתאום רצה לשנות סדרי עולם והיו הולכים לדרכם.
גם המלך שמע על המתרחש. הוא צחק על כל העניין והתייחס אליו בביטול. משוגע זה חושב שיוכל להיות מלך, אמר לכולם, אבל אני המלך, ובני אחרי יהיה מלך, וכך זה היה מדורי דורות וכך ימשיך להיות.
הכול נשאר כשהיה. האיש שרצה להיות מלך נעלם לו לאלמוניותו. מי יודע, אולי הלך לארץ אחרת.
והחיים נמשכו במסלולם הרגיל, לכאורה, אלא שמתחת לפני השטח התחילו דברי הבחור הצעיר לחלחל ולהיכנס לתודעה של האנשים. פתאום התחילו לשים לב לחיי הפאר של בית המלוכה, פתאום נעשו מודעים לכך שהמלך מחוקק חוקים שהם בראש ובראשונה לטובתו, פתאום ראו שאופן חלוקת המשאבים אינה שוויונית ואינה צודקת, כובד המיסים, בזבזנות וכל מיני דברים.
ומשנעשו מודעים לא יכלו לחזור להיות פתיים.
אנשים התחילו להעז לדבר על כך והזכירו את הצעיר שרצה לחולל שינוי. לבסוף קם איש ושכנע את החברים שלו להצטרף אליו. הם הקימו יחד תנועה להחלפת השלטון, נתנו לה שם, קבעו לה סמל והחלו להפיץ את הרעיון. הרעיון עבר מפה לאוזן, ואנשים התגייסו בכל רחבי הארץ. ומכיוון שכבר התעוררה ההתנגדות למלך לא היה אפשר לעצור את הגלגל.
העם רצה להחליף מלך ולשנות את כל שיטת השלטון. לא היה מנוס אלא לקחת אחריות על חייהם ולעשות מעשה. הפגנות רחוב, מחאות, עצרות המוניות, שירי מחאה, כרוזים. כל דבר שהיה אפשר לעשות עשו. המלך ניסה להילחם. הוא לא ויתר. זה לא היה קל, אבל המרד היה כל כך גדול עד שהגיע לדרגות הגבוהות ביותר של המלוכה, כאילו הבינו כולם שאי אפשר עוד להמשיך כך, שיש לשנות את השיטה ושהדבר לא יקרה אם לא יתאחדו ויעשו מעשה. בסופו של דבר עשו הפיכה והמלך ומשפחתו נאלצו לברוח למדינה אחרת.
האזרחים ניסו לחפש את הצעיר שרצה להיות מלך. הם רצו לחלוק לו כבוד ולתגמל אותו, אך לא מצאו אותו. הצעיר נעלם, אבל הזירעון שזרע נשאר לנצח.
עתה, לאחר שלקחו אחריות ושינוי את חייהם, לעולם לא יחזרו להיות מה שהיו קודם
.
ã כל הזכויות שמורות
